עלייתה של הבנקאות האסלאמית

המושג של "בנק אסלאמי כשר" או "מימון כשר" עשוי להישמע מוזר ואולי אפילו אנאכרוניסטי, אך למעשה מדובר באחד הטרנדים החמים בעולם העסקי של היום. התופעה של בנקאות אסלאמית קיימת אמנם מאז 1963, אז בוצע ניסיון כושל להקים במצרים את הבנק האסלאמי הראשון, אך התופעה תפסה תאוצה בעיקר בעשור האחרון, לאחר שבשנת 2004 נחנך בבריטניה הבנק האסלאמי הראשון באירופה. מאז, מדינות מערביות רבות, כולל גרמניה, צרפת, אוסטרליה וקנדה, הרחיבו את השימוש בבנקאות אסלאמית והתחום נמצא במגמה מתמדת של צמיחה.

מהו אם כן, בנק אסלאמי, ובמה הוא שונה מבנקים רגילים? העיקרון שבבסיסה של מערכת בנקאית המתנהלת בהתאם לערכי ההלכה האסלאמית (השריעה), הוא האיסור על לקיחת ריבית באסלאם. איסור זה מצויין בפירוש בקוראן, שם מצוטט הנביא מוחמד כמי שהורה למאמיניו: "הניחו לכל אשר נותר לכם מן הריבית, אם מאמינים אתם". הרעיון שעומד מאחורי האיסור על לקיחת ריבית הוא ההתנגדות לשימוש בכסף כנכס המייצר רווחים. כסף, על פי האסלאם, הוא אמצעי סחר ואין לו ערך בפני עצמו. האסלאם מטיף לצדק חברתי ולכן הרעיון לפיו אדם בעל הון זכאי לקבל תשואה על כספו רק משום שיש לו כסף, בעוד אדם חסר אמצעים נאלץ לשלם ריבית על הכסף מנוגד לערכים האסלאמיים. על פי התפישה האסלאמית, זהו מנגנון המרחיב פערים חברתיים בין עשירים לעניים ועל כן אינו מוסרי.

האסלאם גם מתנגד, מאותן סיבות, לעשיית רווח ללא לקיחת סיכונים ולשימוש בכסף כאמצעי לעשיית רווחים באופן שאינו יצרני, כלומר שאינו מייצר ערך עבור החברה אלא מייצר רק רווחים עבור בעליו. בנוסף לעקרונות אלו, בנק אסלאמי גם מחוייב להימנע מהשקעה בתעשיות שאינן מוסריות על פי האסלאם כגון אלכוהול, טבק, פורנוגרפיה והימורים. בנקים אסלאמיים מעסיקים מועצה של אנשי דת שתפקידה לפקח על פעילות המוסד בהתאם לשריעה, לייעץ ולסייע בפיתוח של מוצרים פיננסיים "כשרים".

בעוד המערכת הבנקאית המודרנית מבוססת ברובה על העיקרון לפיו כסף נמכר לצרכן על ידי הבנק בתמורה ליותר כסף, המערכת הבנקאית והמסחרית האסלאמית פיתחה כלים יצירתיים המאפשרים לאנשים פרטיים ולמוסדות לקבל מימון עבור מטרות שונות באופן שהולם את ערכי האסלאם. ישנם מגוון של אמצעי מימון אסלאמיים כאשר העיקרון מאחוריהם הוא עיקרון השותפות בין הבנק למשקיע או הרוכש. אחד הסוגים הנפוצים של מימון אסלאמי נקרא "מודארבה", ובמסגרתו נוצרת מעין שותפות בין "בעל הכסף", או הבנק, לבין המשקיע, שמספק את הידע והיכולות המקצועיים הנחוצים להשקעה. שני הצדדים מתחלקים ברווח כאשר בהמשך, ניתנת למשקיע האפשרות לרכוש בהדרגה מהבנק את חלקו בהשקעה או בנכס. כך למעשה נוצרת שותפות בה שני הצדדים לוקחים חלק בסיכון וברווח שבהשקעה. סוג אחר של השקעה מאפשר לשני הצדדים, הבנק והמשקיע, להקצות סכום מסויים ולהתחלק כך ברווח ובסיכון.

הבנק האסלאמי של בריטניה 

Dolphin, Whitechapel, E1 by Ewan-M, on Flickr
Creative Commons Attribution-Share Alike 2.0 Generic License  by  Ewan-M 

ישנן גם אפשרויות מימון אסלאמיות שמאפשרות ללקוחות פרטיים רכישה של מוצרים כמו דירה או מכונית ללא הצורך לקחת הלוואה בריבית. במקום שהבנק יעניק ללקוח את הסכום הדרוש לרכישה ויגבה אותו במשך תקופה מסויימת בתוספת ריבית, הבנק רוכש בעצמו את הנכס, ואז מוכר אותו בהדרגה ללקוח, במחיר מוסכם מראש הגבוה ממחיר הרכישה. באופן זה, הבנק לוקח על עצמו חלק מהסיכונים שברכישת הדירה, שכן הוא ממשיך להחזיק בבעלות על הנכס עד שהלקוח סיים לרכוש את חלקו בנכס. במקרה של אסון טבע או עיקול של הנכס למשל, הלקוח מפסיד את חלקו בנכס בלבד. איחור של הלקוח בהעברת התשלום אינו גורר ריבית, שאסורה כאמור על פי האסלאם, אף על פי שבנקים אסלאמיים גובים בדרך כלל "דמי טיפול" מסויימים במקרים כאלו. בסוג אחר של מימון, הדומה יותר לעסקת ליסינג, הבנק רוכש את הנכס ומשכיר אותו במחיר שנקבע מראש ללקוח.

מאחר שגם הנפקה של איגרות חוב כרוכה בתשלום ריבית לבעל החוב, פותחו אלטרנטיבות איסלאמיות הנקראות "סוקוק". בניגוד לאגרות חוב רגילות, בהן המשקיע רוכש איגרת המחייבת את המנפיק להעניק לו בתמורה את הסכום שהשקיע בתוספת ריבית, אגרות החוב האסלאמיות מעניקות למשקיע בעלות, או בעלות חלקית, על נכס מוחשי, כאשר המשקיע נהנה מהרווחים או ההכנסות המגיעים מאותו נכס. אגרות ה"סוקוק" הפכו לנפוצות יותר בשנים האחרונות בעיקר במדינות מוסלמיות ואפילו ראש ממשלת בריטניה דיויד קמרון הודיע בשנה שעברה כי ארצו מתכוונת לגייס כ 200 מיליון ליש"ט באמצעות אג"ח אסלאמיות.

הפופולריות הגוברת של הבנקאות והמסחר האסלאמיים אינה רק תוצאה של ביקוש גובר בעולם לאמצעי מסחר ומימון התואמים להלכה האסלאמית מסיבות דתיות או מוסריות. ישנם כלכלנים הרואים בבנקאות האסלאמית מערכת כלכלית יציבה יותר ופחות חשופה לנזקים של משברים פיננסיים. כבר ב 2008 דיווח הבנק האסלאמי של בריטניה על עלייה חדה בביקוש למוצרים פיננסיים אסלאמיים מצד לקוחות שאינם מוסלמים. גם בנקים רגילים בבריטניה ובמדינות נוספות החלו לשווק ללקוחותיהם מוצרים פיננסיים אסלאמיים. אתר האינטרנט הישראלי "מגפון" פרסם אף הוא מאמר בשנת 2011 בו נטען כי יש מקום להנפיק אג"ח אסלאמיות גם בישראל מטעמים של השקעה בטוחה, שקיפות וצדק חברתי.

מחקר השוואתי שערכה קרן המטבע הבינלאומית הראה כי הבנקים האסלאמיים עמדו בצורה טובה יותר מבנקים אחרים בנזקים שגרם המשבר הגלובלי בשנת 2008. הסיבה לכך נעוצה כנראה בעובדה שהבנקאות האסלאמית אינה מאפשרת השקעות בסיכון גבוה או מסחר באגרות חוב מגובות משכנתא, שהיו בין הגורמים שהביאו לפרוץ המשבר. כמו כן, העובדה שבנק אסלאמי מחוייב להתחלק בסיכון עם המשקיעים המשתמשים בשירותי המימון שלו ומתפקד למעשה כשותף בהשקעה מעודדת את הבנק לקחת פחות סיכונים ולנהל את כספם יותר באחריות.

גם אגרות החוב האסלאמיות, הסוקוק, נתפסות כדרך השקעה בטוחה לעומת אג"ח רגילות. הסוקוק מתאפיינות בשקיפות מלאה כאשר המשקיע באג"ח האסלאמי יודע בדיוק באילו נכסים הכסף שלו מושקע, לעומת משקיע באג"ח רגיל, אשר פעמים רבות מעורב ללא ידיעתו בהשקעות בעלות סיכון גבוה.

למרות כל האמור לעיל, לא כולם שותפים לחגיגה סביב הטרנד החם של הבנקאות האסלאמית. ראש הרשות הרגולטורית של קטר לדוגמא, טען בשנת 2010 בפני הפורום הכלכלי בדאבוס שבשוויץ, כי ההנחה הרווחת לפיה אפיקי השקעה אסלאמיים בטוחים יותר מאפיקי השקעות אחרים היא "מיתוס" והדגיש שהתחום טרם נחקר ונבדק במידה מספקת. דבריו של הרגולטור באו לאחר שב 2009 נאלצה ממשלת אבו דאבי להזרים מיליארדי דולרים כדי לחלץ את ענקית הבנייה מדובאי "נחיל", שהנפיקה אג"ח אסלאמיות בשווי של 3.5 מיליארד דולר, ממצב של חדלות פרעון. משבר זה חשף את אחת החולשות של אגרות החוב האסלאמיות שחלק גדול מהן מגובה על ידי נכסים בשוק הנדל"ן, שחווה חוסר יציבות בשנים האחרונות. בנוסף לכך, למרות שאף בנק אסלאמי לא קרס בעקבות המשבר הכלכלי, בשנת 2010 נאלצה קטר להיחלץ לעזרתו של הבנק האסלאמי של בריטניה והזרימה אליו סיוע בסך 20 מיליון ליש"ט. ישנן גם לא מעט טענות מצד כלכלנים שמטילים ספק באיכות הרגולציה של המועצות הדתיות שאמורות לפקח על פעילות הבנקים אך מועסקות על ידי הבנקים עצמם. לאחרונה נשמעו גם טענות שהבנקים האסלאמיים מתחילים לחקות את אופי הפעילות של בנקים רגילים כדי להגדיל רווחים.

בכל מקרה, המגמה בתחום הבנקאות והמימון האסלאמי היא מגמה ברורה של התרחבות. אם ב 2007 הוערך שוויה של התעשייה בכ 600 מיליארד דולר, כיום מוערך שוויה במעל 1.4 טריליון. מצפון אפריקה ועד צפון אמריקה, הביקוש למימון ובנקאות ברוח השריעה הולך וגדל.

2 thoughts on “עלייתה של הבנקאות האסלאמית

  1. הערה-פרט מעניין שלא נגעתם בו הוא,שהמומחים הגדולים בבנקאות אסלמית
    הם יהודים{משפחת בודה אם אינני טועה, שעלתה לבחריין מעיראק,הם היהודים היחידים במדינות המפרץ ככל הידוע לי. }מבחריין שזו מדינה שעשתה את עושרה מפיננסים
    שזה כשלעצמו סיפור מעניין.
    אגב, אחת מהמשפחה הזאת היא שגרירת בחריין בארה"ב.

  2. המצחיק שאנשים מכל העולם מעדיפים אותם על בנק רגיל–האמת שאני מבינה מבחינה כלכלית ….אבל זה יגרום להעצמה של הערבים כשכבר עכשיו יש בידם נפט ושליטה גדולה בעולם…. שגם הכסף יהיה בשליטתם?? חחחחחה זה אפילו לא הזוי.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.