האביב הטורקי? טורקיה והאיחוד האירופי בצל משאל העם

ב-16 לאפריל, עם שיאו של האביב, עתיד להתקיים משאל עם בטורקיה אשר יכריע האם שיטת המשטר הטורקית תהפוך מפרלמנטרית לנשיאותית. למהלך זה השלכות מרחיקות לכת לא רק על טורקיה ומרקמה הפוליטי והחברתי, אלא גם על יחסיה עם שכנותיה האירופאיות. מלבד התוצאה שעמה תיאלץ להתמודד טורקיה ביום שלאחר משאל האם, כבר כיום ניצבת המדינה מול אתגרים מהותיים, דוגמת ניצני משברים עם המדינות הנמצאות ממערבה, כאשר הבולטת בהן היא הולנד. שקילה זהירה של הצעדים הקודמים להכרעה מהותית לא רק לשם הרגעת הרוחות האזוריות, אלא גם להשפעה על שני מחנות המשאל, שלפי שעה שקולים בגודלם.

למעלה מעשור שאנשי ממשל טורקיים מבקשים לקדם את יוזמת משאל העם בדבר החוקה. עוד בשנת 2005, שר המשפטים דאז כאמיל סיסק החל בגיבוש היוזמה, עת כיהן ארדואן כראש ממשלה. לאורך השנים, זכתה ההצעה לתמיכה פומבית ממפלגת הצדק והפיתוח (AKP), אשר בראשה עומד לא אחר מאשר נשיא המדינה המכהן כיום. במתכונתו הנוכחית, משאל העם מכיל שמונה עשר סעיפים, ביניהם, ביטול תפקיד ראש הממשלה, הרחבת סמכויות הנשיא בסוגיות שיפוט ומינוי סגן הנשיא ושרים ללא אישור הפרלמנט. כמו כן, יאוחד מועד הבחירות הנשיאותיות וכן הבחירות לפרלמנט ויועלו מספר חברי הפרלמנט הטורקי (מ-550 ל-600), ויצומצמו חלק מסמכויותיהם הכוללות מעקב ובקרה אחר פעולות הממשלה. אם ההחלטה תתקבל, ארדואן יוכל להמשיך לשלוט הלכה למעשה עד שנת 2029.

יוכל לשלוט עד 2029: נשיא טורקיה ארדואן

1280px-Recep_Tayyip_Erdogan2-WEF_Davos_2009

אולם, עד שיגשים ארדואן את משאלתו, ניצבים בפניו אתגרים משמעותיים מבית. ראשית,  מזה שנתיים שהחריף מאבקה של טורקיה בטרור בדמות פיגועים שבוצעו על ידי דאע"ש מזה וממחתרת הכורדית מזה. מאז קרסה הפסקת האש בין המחתרת הכורדית לטורקיה ביולי 2015, חלה הסלמה ביחסים המתוחים ממילא בין שני השחקנים. ארדואן כמובן שש לגנות בחריפות כל תקרית על מנת להעצים בפני עמו את הסכנה הטמונה בכינוס משא ומתן עם הכורדים. מההיבט הפוליטי, המפלגה הפרו כורדית (HDP) מתנגדת למשאל העם ודובר המפלגה, אידריס בלוקן, אמר בשבוע שעבר כי הכורדים מצדם משתייכים למחנה ה"לא". בנוסף, בשבועות האחרונים מקיימים בכירים ממפלגת ה-HDP פגישות נרחבות עם מפלגות כורדיות קטנות יותר על מנת לגייסן למחנה ה"לא".

יחד עם זאת, ראוי לציין כי ארדואן בחר ממילא לנקוט בעמדה לאומנית בקמפיין המתלווה למחנה ה"כן" ולכן מקומם של הכורדים אינו משחק תפקיד מהותי בקמפיין. אולם, החרפה נוספת ביחסים בין טורקיה למחתרת הכורדית (PKK) עלולים להעיב על הלך הרוח במדינה. שנית, ארדואן מתמודד כיום מול אויבים פוליטיים מרים המבקשים לסכל את הצלחת המשאל. ביניהם, ניתן להצביע על איש הדת פתהוללה גולן: בעבר היה בעל ברית חשוב של ארדואן, עד שחשף פרשת שחיתות בה היו מעורבים מקורביו ואנשי ממשל בכירים. מאז, גולן, המתגורר בארצות הברית, נושף בעורפו של ארדואן, בין היתר בשל החשד למעורבותו בניסיון ההפיכה ביולי האחרון, שאותן הכחיש. עם זאת, מקורות טוענים כי למנהיג הדתי עוצמה רבה במנגנוני הביטחון הטורקיים. ארדואן ומקורביו חוששים כי שותפו לשעבר ינצל את השפעתו בטורקיה על מנת לפגוע ביריבו הנוכחי.

עוד טרם התקבלה ההכרעה, ניתן לצפות השלכות מרחיקות לא רק על טורקיה עצמה, אלא גם על יחסיה עם שכנותיה האירופיות. ניצני ההשפעה נראים כבר כעת, בעקבות ביטול עצרות התמיכה בטורקיה שתוכננו להתקיים בגרמניה ובאוסטריה במעמד השתתפות שרים טורקיים. אולם, המתח החריף ביותר התגלע באמצע חודש מרץ, עת נמנעה כניסתה למדינה של שרת המשפחה הטורקית, פטמה בטול סיאן קאיה, שהגיעה לרוטרדם על מנת להשתתף בעצרת תמיכה בטורקיה, לקראת משאל העם הקרב. כ-400,000 הטורקים החיים בהולנד בעלי זכות הצבעה, כמו גם 1.4 מיליון בגרמניה, מהווים נדבך חשוב בתפוצות הטורקיות ברחבי אירופה לאור השוויון היחסי בין מחנה ה"כן" למחנה ה"לא". ייתכן ודווקא מחוץ לגבולות טורקיה נמצאים קהלים בעלי כובד משקל העשויים להשפיע על תוצאות המשאל . לכן, לממשל הטורקי אינטרס ברור להשפיע לטובת מחנה "הכן" גם מחוץ לגבולות המדינה.

קיום עצרות פרו – טורקיות ברחבי אירופה וגיוס הפזורה הטורקית הנה דוגמה לדרך בה תומכי משאל העם מטעם השלטון, מבקשים למסגר את עתידה של טורקיה דרך הסכנות הבינלאומיות האורבות לפתחה ואויביה מחוץ המאיימים על המדינה. כך, מסיט ארדואן את הזרקור מניסיון ההפיכה הכושל נגדו ביולי האחרון. מאז, הולכת וגוברת הביקורת כלפי הממשל הטורקי על מעצרים רחבים של שופטים, אנשי תקשורת ואקדמיה המתנגדים למשטר. כמו כן, על אף שמכהן ארדואן כנשיא משנת 2014, עוד שאחז בתפקיד ראש הממשלה, ביקש לקדם את משאל העם על מנת להרחיב את סמכויות הנשיא. מבקריה של טורקיה רואים במהלך זה כמבדל ומרחיק את המדינה משכנותיה באירופאיות במערב וצובע אותה כמדינה בעלת גוונים אוטוריטריים המזכירים את שכנותיה ממזרח.

אולם בהקשר זה, יש לזכור כי בידיו של ארדואן נמצא קלף חזק אשר עשוי להעניק לו מנוף השפעה על פני מדינות האיחוד האירופאי בעימותים עתידיים, באם אלו ינסו לחתור תחת שאיפותיו. מוקדם יותר החודש אמר שר החוץ הטורקי מבלוט צ'וושאולו כי טורקיה "עשויה לבטל" את הסכמי הפליטים והמהגרים שחתמה עם האיחוד האירופי. שר החוץ אמר כי טורקיה שוקלת מחדש את ההסכם משנת 2013, לפיו המדינה תיקח לחיקה מהגרים שחצו את הגבול באופן בלתי חוקי לאירופה וכן את הסכם הפליטים משנת 2016, לפיו טורקיה תמנע מפליטים לעזוב את חופיה לעבר יוון. בנוסף, העובדה שטורקיה חברה בברית נאט"ו יחד עם גרמניה והולנד, עשויה גם כן להעניק למדינה יתרון יחסי שייאלץ את האחרונות לרסן את תגובתן ומהלכיהן נגדה. אם כן, על אף הגישה העוינת שמפגינות מדינות האיחוד נגד התמיכה במשאל העם הטורקי, בידה של טורקיה הכוח לנצל קריאות אלו לטובתה ואת תלותן של המדינות האירופאיות המתמודדות בקושי עם משבר הפליטים.

הפגנת הכוח הטורקית בשבועות האחרונים נגד אירופה עשויה לחזק את מחנה ה"כן" ולהציג את ארדואן בפני תושבי המדינה כמגן הלאומי אל מול הקריאות הגלויות של המנהיגים האירופאים נגד המהלך הקרוב. עם זאת, התגובה הטורקית עשויה להיות חרב פיפיות ביום שאחרי משאל העם: כך או אחרת, ייאלץ הממשל הטורקי לשמר את קשריו עם האיחוד  האירופי, ולו רק בשל מקומה של טורקיה בנאט"ו ובמאמציה המשותפים עם יתר חברות הברית נגד דאע"ש. אירועי השבועיים האחרונים כללו מלבד האשמות הדדיות גם מעשים, ביניהם פרסום אזהרת מסע מצד הולנד לאזרחיה השוהים בטורקיה, ובמקביל, כשאנקרה זימנה לשיחת נזיפה את נציגה ההולנדי. אולם בהקשר זה, כאשר נאם השבוע ארדואן בעצרת תמיכה באנקרה, אמר כי יבחן את יחסי טורקיה עם אירופה "הפשיסטית והאכזרית" לאחר משאל העם.

השבועות הקרובים עד ליום המשאל מזמנים הזדמנויות, אך גם סכנות דיפלומטיות עבור טורקיה. לאור האיזון בין המחנות, כל אירוע עשוי להטות את הכף.  ייתכן והפגנת העוצמה מצדה של אנקרה תתפוגג במהרה, כאשר יבינו תושבי המדינה כי המשך התוקפנות הטורקית עלולה להוביל לבידודה של המדינה ולהשליך אסטרטגית על המדיניות הטורקית לאחר המשאל, תהא התוצאה אשר תהא.

דריה שיטרית

דריה שיטרית היא אנליסטית במכון ראות ובעלת תואר ראשון במדע המדינה וחינוך מאוניברסיטת תל אביב. בעבר התמחתה בתוכנית לחקר טרור ולוחמה בעצימות נמוכה במכון למחקרי ביטחון ביטחון לאומי.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.