בין מזרח תיכון "חדש" ל"ישן"- מהם גבולות האזור?

המונח "מזרח-תיכון" הפך למושג גיאוגרפי מקובל כבר במאה ה-19, אולם הדעות חלוקות וקיימת אי בהירות משמעותית לגבי שאלת המדינות הנכללות באזור זה. תיחום גבולותיו הגיאוגרפיים של המושג "מזרח התיכון" איננו חד משמעי, בשונה מהתיחום הגיאוגרפי של אירופה או של אפריקה, למשל. אפילו בין המדינות, שלכאורה נכללות באזור, אין הסכמה לגבי גבולותיו הגיאוגרפיים.

המחלוקת וחוסר הנחת מתחילים בעצם ניסוחו של שם האזור. השם "מזרח תיכון" מעלה שאלות כמו: תיכון הוא אמצע, לאיזה אמצע הכוונה? ממזרח למה נמצא אותו אזור שמכונה מזרח תיכון? אך לא רק שם האזור יוצר חוסר בהירות. לא ברורים גם מאפייניו המשותפים של האזור וכיצד הם מבדילים אותו מסביבתו. במקרים רבים, למדינות שנכללות באזור מסוים יש מאפיינים דומים בהיבטים כמו כלכלה, היסטוריה, תכנונן ותפקוד. במקרה של המזרח התיכון, אף אחד מהמאפיינים הללו אינו מצליח להסביר באופן חד משמעי את גבולותיו. על הלבטים הרבים של חוקרים אודות מאפייני האזור וגבולותיו הגיאוגרפיים, לבטים הקיימים עד היום, ניתן ללמוד ממאמרים בכתבי עת מכובדים כגון (1960) Foreign Affairs וInternational Journal of Middle East Studies (1973). מאמרים אלו עסקו בשאלות כגון היכן הוא המזה"ת? והאם אזור המזה"ת בכלל קיים?

Middle-East-map

אי הבהירות הביאה לאורך הזמן לניסוחן של הגדרות גיאוגרפיות שונות ולהתייחסויות מגוונות לתיחומו של האזור. די לפתוח את מפות המזרח התיכון באינטרנט על מנת לראות שפע של מפות המציגות גבולות גיאוגרפיים שונים ומגוונים. מכל אלו ניתן ללמוד כי מדינות, ארגונים בינלאומיים, ספרות מקצועית ומכוני מחקר, מפות ואטלסים – מגדירים באופן שונה את גבולות המזרח התיכון.

ניתן לשער כי תהליך קביעת גבולות המזה"ת הושפע מתפיסות ושיקולים גיאופוליטיים, אשר משתנים לאורך הזמן בהתאם לתמורות גאו-אסטרטגיות שחלות בעולם. רק כך לדוגמה, ניתן להסביר את ההבדלים בתפיסה האמריקאית ושל רבים ממוסדות האו"ם המשתמשים במושג "המזה"ת וצפון אפריקה", אל מול התפיסה האירופאית הרואה בארצות המגרב חלק שונה ונפרד מן המזה"ת. דוגמא נוספת למחלוקת היא השאלה לגבי השתייכותה של תורכיה לאזור. באקדמיה נהוג לשייך את תורכיה למזה"ת מסיבות גיאוגרפיות, תרבותיות והיסטוריות. לעומת זאת, במפות רבות תורכיה אינה מופיעה כחלק ממדינות המזה"ת. ההחלטה המחושבת שלא לכלול את תורכיה נעוצה בשותפותה החשובה בברית נאט"ו והיותה מועמדת להצטרפות לשוק האירופאי המשותף. כך למשל, מחלקת המדינה האמריקאית כוללת את תורכיה באירופה, ואילו מדינות השוק המשותף המסתייגות מחברותה המלאה בשוק האירופאי, מעדיפות לראותה כמדינה מזרח תיכונית.

את התמורות בהגדרתו הגיאוגרפית של המזה"ת ניתן לראות בעיקר בעקבות תמורות גאו-אסטרטגיות משמעותיות שחלו ב-40 השנים האחרונות. תמורות אלו יצרו אתגרים רציניים בעיקר למדינות המערב ובראשן ארה"ב. בשל כך התעורר הצורך להגדרה גיאוגרפית חדשה של האזור והיום ניתן לראות במסמכים שונים מושגים טריטוריאליים והגדרות כמו: "המזרח התיכון הרחב", "המזרח התיכון החדש", או "מזרח התיכון רבתי".

האירועים הגיאופוליטיים המשמעותיים שהביאו לתמורות בהגדרתו הגיאוגרפית של המזה"ת:

המהפכה האיראנית בשנת 1979

איראן שהייתה מדינה פרו-מערבית אך אוטוקרטית, תחת שלטונו של השאה מוחמד רזה פהלווי, הפכה לרפובליקה אסלאמית-תיאוקרטית בעלת משטר אסלאמי שיעי, תחת שלטון האייתוללה ח'ומייני. המהפכה לוותה בעויינות קשה כלפי מדינות המערב ובראשן ארה"ב. הלבטים האם איראן, אשר נתפשה כמדינה פרו-מערבית, הינה חלק מאזור המזה"ת הסתיימו עקב המהפכה.

מלחמת ברה"מ באפגניסטן 1989-1979, ועליית ארגון הטאליבן

בשנת 1978 התרחשה הפיכה באפגניסטן והודחו נציגי השלטון הפרו סובייטי. משמעות ההפיכה הייתה לא רק איבוד מאחז קומוניסטי חשוב, אלא גם עליית כוחה של התנועה האסלאמית. באותה תקופה כללה ברה"מ רפובליקות אסלאמיות שבהן חיו מיליוני מוסלמים ונוצרה סכנת זליגה של התסיסה האסלאמית לרפובליקות אלו שבקרבת אפגניסטן. כתגובה, בדצמבר 1979 פלשו כוחות גדולים של הצבא הסובייטי לאפגניסטן והחלו בניהול מלחמה במורדים. הממשל האמריקאי ראה במעשה זה חלק מתוכנית סובייטית רחבה שמטרתה ליצור טריטוריה רצופה מרוסיה ועד המפרץ הפרסי. לכן, החליטה ארה"ב לעזור לאפגנים "המותקפים" בעזרת סיוע צבאי ששלחה לכוחות המוג'אהדין.

ב1988 חתמו ארה"ב וברה"מ על הסכם להפסקת ההתערבות הבינלאומית באפגניסטן ושנה לאחר מכן הוציאו הסובייטים את כוחותיהם מהמדינה, אך מלחמת האזרחים במדינה נמשכה. בתוך התוהו ובוהו צמח ארגון הטאליבן בעל פרשנות אסלאמית רדיקלית, ושונה ממה שאפגניסטן הכירה קודם לכן. בשנת 1996 תפס הטאליבן את השלטון והטיל משטר של טרור וקיצוניות דתית, כאשר ב1998 הוא אפשר לארגון אל-קאעידה, שעל השפעתו נדון בהמשך, להתמקם באפגניסטן. כתוצאה מתהליכים אלו, יותר ויותר חוקרים התחילו לכלול אפגניסטן באזור המזה"ת.

סיום המלחמה הקרה ופירוקה של ברית המועצות בשנת 1991

סיום המלחמה הקרה הביא לשינוי דרמטי בסביבה הגיאופוליטית של מרכז אסיה והקווקז. לאזור זה מיוחסת חשיבות אסטרטגית רבה בשל מקומו הגיאוגרפי, אוצרות הטבע שמצויים בו, ובשל עובדת היותו בעל אוכלוסייה מוסלמית גדולה. פירוקה של ברה"מ הביא להקמתן של שמונה מדינות עצמאיות מדרום לרוסיה, ובכך נפתחו הזדמנויות חדשות לקידום אינטרסים פוליטיים וכלכליים בפוליטיקה העולמית. גם תיחומו של המזה"ת הושפע מכך ובמקורות שונים ניתן לראות הגדרות הממקמות את המדינות העצמאיות בתוך תחומי האזור שמכונה "מזרח תיכון", זאת בטענה שמאפייניהן החברתיים והפוליטיים מתאימים יותר למזה"ת מאשר למרכז אסיה.

הטראומה בארה"ב בעקבות אירועי 11\9

אירועי ה11\9 הביאו להתייחסות חדשה של השלטון האמריקאי למזה"ת, ונוצר הצורך לשרטוט מחודש של גבולות האזור. ארגוני טרור כמו אל-קאעידה נתפשו כאיום ממשי על אינטרסים אמריקאים, כאשר הממשל האמריקאי בראשות הנשיא בוש הכריז על "המלחמה בטרור" ועל מחויבותו לפעילות יזומה שמטרתה הגנה על תושבי ארה"ב. "דוקטרינת בוש" הדגישה את הצורך להילחם מלחמת חורמה בטרור ובכל מי שתומך בו עקב האיום שהוא מהווה על שלום העולם. גישה זו מתבססת על שתי דרכי פעולה: פעולה אגרסיבית כלפי טרור ומשטרים התומכים בטרור כמו למשל הטאליבן באפגניסטן, והן פעולה מדינית החותרת להקמת משטרים דמוקרטיים במזה"ת במקום המדינות שנתנו חסות לטרור.

ל11\9 קשר ישיר גם למעורבות ארגון נאט"ו במתרחש במזה"ת ובעיקר באפגניסטן. מדיניות זו הובילה להגדרה מחדש של אזור המזה"ת, המתעלמת מההגדרות הגיאוגרפיות המסורתיות. לצורך כך הוקם בדצמבר 2002 גוף אדמיניסטרטיבי חדש The Middle East Partnership Initiative (MEPI), כאשר המזרח התיכון הרחב הוגדר ביוני 2004: Grater Middle East Initiative (GMEI). גבולות המזה"ת הורחבו וכללו מלבד 22 מדינות ערב גם את תורכיה, ישראל, פקיסטן ואפגניסטן. נראה כי המכנה המשותף העיקרי להגדרתו החדשה של האזור מושפע מהספר "התנגשות הציוויליזציות" של הנטינגטון, שפורסם בשנת 1996. הספר מנבא מלחמה בין המערב לאסלאם כחלק מהתנגשות ציוויליזציות כללית, והפך מאז לאורים ותומים של חוגי הימין בארה"ב, מהתחזקות האסלאם הפונדמנטליסטי ומהעוינות הגוברת למערב. הרחבת הגבולות חייבה הערכות שונה של מחלקת המדינה של ארה"ב, שינוי של הגדרות החלוקה האזוריות והכללת מדינות חדשות במשרדי האזור השונים. גם המפה של תחום האחריות הצבאי של CENTCOM האמריקאי שונתה וכללה את פקיסטן, אפגניסטן והרפובליקות של דרום ברה"מ לשעבר.

הביאו לשינוי בגישה- אירועי ה 11 בספטמבר

9-11

בשנת 2004 הגדירו מנהיגי שמונה המדינות המתועשות (G8) את אזור "שותפות בקדמה ובעתיד משותף", במטרה לקדם את החירות, הדמוקרטיה והשגשוג במזה"ת הרחב: BMENA. מדובר באזור גיאוגרפי פוליטי הכולל את המדינות השוכנות במזה"ת וצפון אפריקה. השם החדש נותן ביטוי לשינוי התפיסה המערבית לגבי תיחומו הגיאוגרפי של המזה"ת, אזור אשר כולל בגבולותיו מדינות ערביות ומוסלמיות המשתרעות בכל השטח מפקיסטן במזרח ועד מרוקו, סהרה המערבית ומאוריטניה במערב. בדרום האזור כלל את סומליה וסודאן, כאשר הרפובליקות של דרום ברה"מ אינן נכללות באזור.

ההגדרות הגיאוגרפיות החדשות של אזור המזה"ת על ידי ממשל בוש, נאט"ו ומדינות הG8 עוררה ביקורת רבה בעולם הערבי. לדעת המבקרים אין כל סיבה גיאוגרפית, תרבותית או כלכלית לקביעת תיחומו החדש של האזור. לטענתם, הפונדמנטליזם האסלאמי הוא המכנה המשותף היחיד בין המדינות שנכללו באזור והוא שהשפיע על ממשל בוש להרחבת התיחום הגיאוגרפי של המזה"ת. כמו כן נטען שהשאיפה המערבית האמתית המסתתרת מאחורי ההגדרה האזורית החדשה, היא הרצון להרחיב את האחיזה המערבית באוצרות הנפט של המזה"ת והגדלת תפרוסת הבסיסים הצבאיים באזור לשם ביצוע מטרה זו. דוגמה לביקורת זו ניתן למצוא בכתבה מ2004 "הפנטזיה על אזור שאיננו קיים" בעיתון הצרפתי Le Monde.

עליית ארגון "המדינה האסלאמית" והקמת הח'ליפות האסלאמית ביוני 2014

עצם השם "המדינה האסלאמית" מלמד על שאיפות טריטוריאליות שאינן מוגבלות עוד מבחינה גאוגרפית ועל תפיסה חדשה ושונה של התיחום הגיאוגרפי של המזה"ת. הארגון אינו מכיר בגבולות הפוליטיים שנקבעו באזור ע"י מעצמות המערב ("הצלבנים"), ומטרתו המוצהרת היא להשמיד את מדינות הלאום, ועל שטח זה להקים ח'ליפות אסלאמית עתידית שתהיה מקור לגאווה ועוצמה לכל המוסלמים בעולם. ההתפשטות המהירה של ארגון המדינה האסלאמית תוך ניצול יעיל של וואקום שלטוני בסוריה ובעיראק, והתגבשות שלוחותיו במצרים, אלג'יר, לוב ותימן, היא זו שדחקה קואליציה של מדינות לפעול נגדו, באופן דומה למאבק של קואליציית מדינות המערב נגד אל-קאעידה בעשור הקודם.

עד היום, אין פרסום רשמי לגבי תכניותיו הטריטוריאליות של הארגון, אולם ברשת האינטרנט הופצו מספר מפות שמציגות בצבע שחור את השטח שמנהיגי המדינה האסלאמית מיעדים לכיבוש. היות שהמפות אינן מסומנות באמצעות ההבחנות הגיאוגרפיות/פוליטיות המוכרות לנו, לא תמיד ברורים הגבולות המדויקים. אולם מדובר בטריטוריה המשתרעת מספרד במערב ועד לקצה הדרומי ומזרחי של הודו, וממדבר הסהרה ועד דרום אירופה. המפות משלבות טריטוריות מתקופות שונות של כיבושי האסלאם והאימפריה העות'מאנית.

המפות של המדינה האסלאמית העתידית הופקו בצורה חובבנית ויתכן שאין צורך להתייחס אליהן ברצינות. יחד עם זאת, יש לזכור כי הן מהוות חלק ממאמץ תעמולתי שנועד הן למשיכת מוסלמים מערביים למטרה של ג'יהאד, והן לזריעת פחד בקרב מדינות וצבאות הנלחמים נגדם. השימוש במפות על ידי ארגון המדינה האסלאמית מצביעה על כמה רעיונות מוזרים ומעניינים, אשר מהם ניתן ללמוד עד כמה תפיסתנו את אזור המזה"ת מבוססת על חשיבה מערבית, אך כזו שאיננה משותפת לכל.

ד"ר ארנון מדזיני הוא ראש החוג לגיאוגרפיה ולימודי סביבה במכללת אורנים.

One thought on “בין מזרח תיכון "חדש" ל"ישן"- מהם גבולות האזור?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.